🧳 חופשה מרוכזת בחול המועד – מה מותר ומה חובה?
בין חגי ישראל מסתתרים להם ימי "חול המועד"
ימים שאינם חג מלא אך גם לא ימי עבודה רגילים לגמרי.
מדובר על התקופות שבין חג ראשון לחג שני בפסח ובסוכות.
עבור מעסיקים רבים זו הזדמנות לקבוע
חופשה מרוכזת לכלל העובדים.
אך חשוב לדעת: יש לכך גם משמעות משפטית ותשלומים.
מה קורה אם לעובד
אין יתרת חופשה מספקת?
אם מקום העבודה סגור ביוזמת המעסיק,
והעובד לא הסכים ל"חופשה שלילית"
המעסיק מחויב לשלם לו שכר רגיל, כאילו עבד.
הסיבה: זוהי לא חופשה שבחר העובד,
אלא סגירה חד-צדדית של מקום העבודה.
🏢 האם אפשר לסגור את מקום העבודה ולחייב את העובדים לצאת לחופשה?
כן – מעסיק רשאי לקבוע חופשה מרוכזת במהלך חול המועד,
אך יש לעמוד בכמה תנאים:
- אין חובה שהעובד יסכים, אם המעסיק הודיע מראש על חופשה מרוכזת כחלק מהמדיניות במקום העבודה.
- החוק מתיר למעסיק לנכות ימי חופשה שנתית של העובד
- בתנאי שנצברו לזכותו.
- עובדים שאין להם יתרת ימי חופשה
לא ניתן לחייבם לצאת לחופשה על חשבונם
⚖️ ומה קובע החוק למגזר הפרטי?
אם אין הסכם אישי או קיבוצי שקובע אחרת
המעסיק יכול לנכות את מלוא ימי החופשה על חשבון העובד
אך נדרש ליידע את העובדים מראש (רצוי לפחות 14 ימים מראש)
ולוודא שלעובד יש יתרת ימי חופשה מספקת.
ביום 27.3.2025 פורסם החוק החדש שמקפיא ומפחית את דמי ההבראה לעובדים בישראל. מה הסכום החדש? מי זכאי להפחתה חלקית? ואיך זה משפיע על מעסיקים? כל הפרטים כאן בפוסט החדש והמעודכן.
רשות המסים משיקה רפורמה לבעלי עסקים קטנים: פטור מהגשת דוח שנתי, הקלות במס ודיווח פשוט. כל מה שחשוב לדעת על "בעל עסק זעיר" לשנת 2024.רפורמת בעל עסק זעיר 2024: מי זכאי, איך מדווחים ומה ההקלות במס לעצמאים עם מחזור שנתי נמוך.
